חוות שמפניון בע"מ נ' סטפמן יוסף ואח'

פסק דין

התביעה

בפניי מונחת תביעה כספית בסך 126,844 ₪ שעניינה יתרת חוב נטענת שנוצרה בשל הזמנת ואספקת פטריות מן התובעת ע"י הנתבעים.

רקע ותמצית טענות הצדדים

התובעת, חוות שמפניון בע"מ, הינה חברה פרטית העוסקת בגידול ושיווק פטריות (להלן: "התובעת" או "חוות שמפניון"). הנתבעים עוסקים בגידול ושיווק ירקות וצמחי תבלין. הנתבע מס' 1 הינו אביו של הנתבע מס' 2 (להלן: "הנתבעים"). הנתבע מס' 2, מנהל משק חקלאי במושבה יבנאל המגדל ומשווק, בין היתר, צמחי תבלין שונים וכן עוסק בשיווק מוצרי חקלאות נוספים, אותם רוכש מהמגדלים, בקווי חלוקה באזור טבריה ועפולה.

בין התובעת לנתבע מס' 2 (להלן: "גיל") התנהלו קשרי מסחר למשך שנים ארוכות, החל משנת 1996, במסגרתם הזמין וקיבל גיל סחורה של פטריות, באמצעות אשראי. שיטת העבודה כפי שתוארה על ידי התובעת הייתה שהנתבע מבצע הזמנה. התובעת בודקת את היקף האשראי המנוצל על-ידי הנתבע, ומאשרת לו את ההזמנה. התובעת, באמצעות נהג שלה, מספקת לנתבע את הסחורה למחסניו ומשאירה אותה במקום שנקבע מראש. החשבוניות עבור הסחורה שסופקה באותו חודש, היו נשלחות על ידי התובעת בסופו של כל חודש אל הנתבע וזה האחרון היה משלם את החשבוניות בתוך פרק זמן שנקבע והוסכם ע"י הצדדים.

לשיטת התובעת, היא סיפקה לנתבע סחורה אך לא שולמה תמורתה, ובכך נותרו הנתבעים חבים לה סך של 107,360 ₪, כאשר 53,200 ₪ מתוכם הינם המחאות שחוללו מחמת העדר כיסוי מספיק, וסך נוסף של 54,160 ₪ הינם בגין סחורה שסופקה, אך לא נתקבל התשלום בגינה. ערך החוב המשוערך נכון למועד הגשת התביעה הינו 124,055 ₪.

ביחס לנתבע מס' 1, עותרת התובעת לחיובו בטענה, כי הלה התחייב להיות ערב לקיום התחייבויות בנו גיל כלפי התובעת, וכי לנוכח ערבות זו הסכימה התובעת למתן אשראי ולפריסת חובות הנתבע 2. צורת ההתחייבות הייתה בכתב, כאשר חתם הנתבע 1 על "כתב ערבות אישית" לטובת התובעת. כתב הערבות צורף כנספח ג' לכתב התביעה (להלן: "כתב הערבות" או "הערבות"). הנתבעים מכחישים את טענת התובעת, כי הנתבע מס' 1 היה חתום על כתב הערבות. נטען, כי מעולם לא הציגו הנתבעים את עצמם, כמי שפועלים יחדיו וערבים לפירעון התחייבויות האחד כלפי משנהו וכי כל ההתנהלות העסקית הייתה אל מול הנתבע 2 בלבד. גם בהנחה שמדובר בערב, הרי מדובר בערב יחיד כהגדרתו בחוק הערבות, התשכ"ח-1967, אשר פטור מערבות מאחר ובכתב הערבות לא נקוב סכום קצוב ולא נרשם כל סכום שהוא במקום המיועד לכך. אי-לכך חל סעיף 21 (ב) לחוק הערבות הקובע, כי "לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב- פטור ערב יחיד מערבותו".

באשר לשיטת העבודה עם התובעת, הנתבעים מאשרים למעשה את שיטת העבודה הנטענת ומציינים, כי הסחורה הייתה מסופקת על ידי נהג התובעת, במקום מוגדר מראש, וכי הנהג והנתבעים לא היו נפגשים. הנתבעים מוסיפים וטוענים, כי הסחורה הייתה מסופקת בשעות הלילה, דבר שהיה מונע מן הנתבעים, הלכה למעשה, לבדוק את תקינות הסחורה והתאמתה. נטען, כי הסחורה לא סופקה למחסני הנתבעים, כטענת התובעת, אלא למקום מפגש שהיה מתואם מראש בין הצדדים, שבד"כ היה באחת מתחנות הדלק באזור שבין שפרעם לחדרה.

הנתבעים מאשרים כי בשנת 2003, ובעקבות המשבר הכלכלי אשר שרר בענף החקלאות באותה תקופה, נקלע הנתבע 2 למשבר כלכלי. הנתבע 2 ידע, כי בעקבות משבר זה, השיקים שנמסרו על ידו לתובעת בין רכישת הסחורה, שמספריהם 933, 934, 935 וזמני פירעונם בחודש אפריל 2003, לא יכובדו. על כן, הגיע הנתבע 2 עם התובעת להסדר תשלומים חדש, לפיו הוא מסר לתובעת שבעה שיקים אחרים לפירעון החוב.

עם זאת, טען הנתבע 2, כי אין הוא חייב כלפי התובעת במלוא סכום החוב הנטען, מאחר והוא קיבל לידיו סחורה פגומה- פטריות לא טריות - שלא עלה בידו לשווקם לפי המתוכנן ועל פי ההזמנות שהיו לו, דבר שגרם לו נזקים, עליהם אעמוד בהמשך.

לשיטת הנתבעים, הם אינם חייבים לתובעת בתשלום כלשהו, מאחר ותשלומים אלה שולמו בדרכים אחרות כמפורט להלן:

שלושת השיקים שמספריהם 933, 935 ו- 934: הוחלפו ב-7 שיקים אחרים שנפרעו ושפרטיהם ומועדי פירעונם מפורטים להלן. יצוין כי, שלושת השיקים הנ"ל הוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל על אף שנפרעו במלואם. לאור זאת, הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן, אשר ממנו הושמטו השיקים הנ"ל. אי-לכך, לא אתייחס במסגרת פסק הדין לשיקים הללו שהושבו לידי הנתבעים במהלך המשפט.

מס' שיק

מועד פירעון

סכום השיק

450

02.05.03

3,820 ₪

449